פסק-דין בתיק ב"ל 1432-08

לפנינו תביעתו של התובע להכיר בפגיעה בשמיעתו כפגיעה בעבודה בהתאם להוראות סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] בתשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

המחלוקות בתיק זה הינן בסוגיה - האם התובע נחשף לרעש מזיק במסגרת עבודתו והאם חלה ירידה בשיעור של 20 דציבל בממוצע בכל אחת מאזני התובע, על פי הוראות סעיף 84א לחוק.

נקדים את המאוחר ונציין, כי על אף שקבענו (כמפורט להלן), כי במקרה של התובע לא התקיימו הקריטריונים מפורטים בסעיף 84א' לחק, מאחר שממילא התנהל בפנינו דיון הוכחות לענין החשיפה לרעש, הרי שבמסגרת פסק דיננו זה, הכרענו בסוגית החשיפה לרעש, על אף שהסוגיה נותרה תיאורטית מאחר וממילא דחינו את תביעת התובע, משלא עמד בתנאי ס' 84א' לחוק.

העובדות הדרושות לענייננו:-

1.      התובע הינו יליד שנת 1954.

2.      התובע עצמאי, בעל חנות לחומרי בניין, ברזל ומסגרות - "ביטון חומרי בניין", מאז שנת 1986. התובע עובד עם אישתו בחנות, כאשר מאחורי החנות יש מסגריה ומחסן.

3.      התובע עובד 6 ימים בשבוע. בימי חול - משמונה בבקר עד 20:00 בערב, עם הפסקה של שעתיים בצהריים, דהיינו 10 שעות מדי יום. ביום שישי - עד שעה 15:00.

4.      לגרסת התובע, לרוב אשתו עובדת מול הלקוחות אם כי לעתים הוא מסייע בידה. בדרך כלל, בשעות הבקר והצהריים התובע עובד במסגריה ומכין הזמנות ללקוחות באמצעות מכשירים כגון מסור חשמלי, מכונת הברגה, אבן משחזת ומכונת שכפול מפתחות (שתי האחרונות מצויות בחנות עצמה). בין היתר מכין התובע פרופילים, ניפלים, חיתוכים של מתכת למיניהם, הברגות. בדרך כלל, אחר הצהריים התובע עובד בדלפק המכירה.  

5.      לגבי העבודה במסגריה ציין התובע בתצהירו, כי מדי יום עבד כדלקמן: עבודה במסור - כשעתיים ביום; עבודה באבן משחזת - חצי שעה; עבודה במכונת הברגה - כשעה ביום; עבודה בשכפול מפתחות - שעה ביום. התובע העיד  כי ביתר הזמן סייע לאשתו במתן שירות ללקוחות.

6.      עם זאת, התובע העיד כי יש ימים בהם אינו עובד כלל במסגריה ויש ימים בהם הוא עובד יותר מכרגיל במסגריה, למשל 8 שעות ביום. כן העיד כי יש גם ימים בהם לא עבד כלל עם מכונה מסוימת והוא עובד זמן רב יותר עם מכונה אחרת.

7.      בחקירה לנתבע (נ/2) ציין התובע כי קשה לו לכמת את משך הזמן המדויק לגבי עבודת המסגרות - יש ימים בהם לא עבד בכך והיו ימים בהם עבד בין שעה לשלש שעות ביום במסגריה ולעתים גם שמונה שעות ביום.

8.      התובע העיד כי עבד ללא אטמי אזניים.

9.      לגרסת התובע, במהלך כל תקופת עבודתו היה חשוף לרעש מזיק מעל 85 דציבל.

10.  התובע הגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי בתאריך 27/9/06.

11.  הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 14/10/07,מהטעם כי לא מתקיימים בתובע התנאים הקבועים בחוק וכי כושר השמיעה לא ירד בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע בכל אחת מהאזניים בתדירויות הדיבור (ראה נספח לתביעה).

מדידת מפלס הרעש שנערכה במקום עבודת התובע

12.  בתאריך 9/7/07 נערכה במקום עבודתו של התובע מדידת עוצמות רעש ע"י מודדת של המוסד לבטיחות ולגיהות, בדיקה שנערכה לבקשת הנתבע (נספח לסיכומי התובע). הממצאים שנמצאו היו כדלקמן (עוצמות הרעש נמדדו ב- Leqd B (A); הממצאים הם לגבי עמדות עבודה אליהם התייחס הנתבע בסיכומיו):

12.1.                    בעמדת עבודה של  'הפעלת מסור שורף לניסור פרופילים מברזל' נמצא מפלס רעש של 100.6, כאשר משך חשיפה מותרת לרעש זה הוא 12 דקות ליום. יצווין, כי לגרסת התובע שנמסרה למודדת הוא עובד בעמדה זו כ- 5 שעות ביום, בהתאם להזמנות לקוחות.

12.2.                    בעמדת עבודה של 'הפעלת אבן משחזת' נמצא מפלס רעש של 88.5, כאשר משך חשיפה מותרת לרעש זה היא 3.6 שעות, ולגרסת התובע שנמסרה למודדת הוא עובד בעמדה זו כחצי שעה ביום.